צילום, דימויים ומילים למכביר

השוואה

פורסם בתאריך 26 בספטמבר 2017 מאת yeroket

כשתיירי המאה ה-19 הגיעו לפלסטינה הם חזרו לארצותיהם עם תיאורים ודימויים של המקומות שראו ושל האנשים שפגשו. האתרים הקדושים לדתות היו במוקד ההתלהבות והיו בבחינת המאמינים למעיין הוכחה לנכונות הסיפורים המופיעים במקורות. גם תושבי הארץ הקסימו את הבאים והם מופיעים בצילומים רבים. בדף זה ננסה לבחון את היחס המכובד של המבקרים, ובמקביל גם משהו מהיחס המתנשא, המזלזל והחושש מאותם בני המקום.

בצילום ובאיור (מעלה) מופיעים שני אנשים שונים ואת שניהם ראינו בכתה. בצילום מימין של האחים תבוז (שוויצרים) נראה מנהיג בדואי עם רובה, ובאיור שמשמאל, של טרו ויליאמס, נראה (על פי השם המקורי) "ערבי מסוכן", אף הוא עם רובה. בהמשך, התיאור של מארק טווין מתייחס לדמות שמשמאל.
להלן קטע מתומצת מהתיאור של טווין:
"הוא נושא רובה ישן וחלוד, שאורכו מעל לקומת נושאו ואין לו כוונות, טווחו קצר ודיוקו דומה לדיוק שבזריקת אבן. בין קפלי בגדיו אקדחים חלודים, קצרי טווח". להלן הקטע המקורי:

האיור והטקסט מתוך הספר של מארק טווין The Innocents Abroad (התמימים בחו"ל). והם חלק מרצף סיפורים המתארים את המפגש עם הנופים הארץ ישראלים ועם תושבי הארץ, של המאה ה-19.

שאלה:
על פי הדימויים והטקסט, כיצד רואים אנשי המערב עם תושבי פלסטינה של המאה ה-19? בתשובתכם נא הזכירו את המושגים 'יופי', 'אוריינטליזם', 'חשש' ו'תיעוד' ואפשר גם 'זר' או 'זרות'.

אוריינטליזם הוא הדרך שבה מתוארת תרבות המזרח בעיניים מערביות. בחקר תולדות האמנות התייחס המושג ליצירות של אמנים צרפתיים שתיארו את ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. פרסום ספרו של אדוארד סעיד, "אוריינטליזם" העניק למושג זה גוון חדש, ביקורתי בעיקרו, המדגיש את יחסו המתנשא לכאורה של המערב לתרבות המזרח, כפי שעוצב על ידי האימפריאליזם האירופי.

מתוך וויקיפדיה על הערך אוריינטליזם

הערך פלסטינה מתכוון לארץ ישראל בתקופת הטורקים,
הערך פלסטינה – א"י מתכוון לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי,

האיור (למעלה משמאל) מופיע בספר של מאק טוויין התמימים בחו"ל. בארץ, הספר תורגם לשלוש גרסאות שונות, שניתן למצוא תחת השם מסע תענוגות לארץ הקודש. דף וויקיפדיה מיוחד מוקדש לסופר טווין ולחויותיו מארץ הקודש ולגרסאות הספר, ותוכלו למצוא בו עניין וחלק מהתשובה לשאלה המופיעה בעמוד זה.
האיור העליון, "ה"באנר", מאת דוויד רוברטס (1796-1864), העיר שכם, פרט.

להעשרה
"מביאים את ארץ הקודש לאמריקה" עם המדריך מארק טווין.
"כיצד הספר של מארק טווין הפך את פלסטינה למדבר"? דף אינטרנט עם הסבר מאוייר
מארק טווין כתב גם את הרפתקאות תום סוייאר, ואת ספר ההמשך הרפתקאות הקלברי פין, (שני הספרים בספריית בית הספר)

פורסם בקטגוריה המאה ה-19, הסטוריה, ירושלים, לימוד, צילום | עם התגים Bonfils, Drawings, Mark Twain, Roberts, Thaboz | סגור לתגובות

דאגרוטיפ Daguerreotype

פורסם בתאריך 4 בספטמבר 2017 מאת yeroket

(דף עזר לשיעור צילום)

הדאגרוטיפ היתה ההמצאה שנחשבת כמבשרת הצילום ככלי שימושי. הדגרוטיפ איפשר את הצילום לכל הפחות לבעלי האמצעים הכלכלים, בימים ההם, של המחצית הראשונה של המאה ה-19, בצרפת וגם מחוצה לה. הממציא המקורי נשכח מעט, והיה זה דווקא העמית השותף, לואי דאגר (בצרפתית – Louis Jacques Mandé Daguerre) שהיה מוכשר גם בשיווק, שבזכותו התפתחה ההמצאה וקבלה את שמה: דאגרוטיפ Daguerreotype.

שיחה בכתה + צילומים לדיון נוסף:
מה רואים בתמונה? מי צילם אותה? כיצד קראו להמצאתו? מדוע רואים את הדימוי בצורה כזו "גלמית"? מהו הייחוד של הצילום הזה?

דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, אותו צילם דאגר מחלון חדרו בשנת 1838 (ככל הידוע).

שאלות:
1. כמה בני אדם בתמונה?
2. מדוע לא רואים אנשים רבים בתמונה הזו שצולמה באור יום?

התמונה הראשונה של ניתוח בהרדמה, 1847. צילום – Southworth & Hawes

שאלה:
בוויקיפדיה נכתב ש"דאגרוטיפ זה הוא בו-זמנית תיעודי, מדעי, סמלי ואמנותי" הסבירו את המשפט הזה.

ילד נשען על שולחן. דאגרוטיפ מתוך אוסף Dennis A. Waters Fine Daguerreotypes.

שאלות:
1. מדוע הילד נשען על השולחן? (וגם הבחור בתמונה מטה מחזיק את היד באופן דומה)
2. מה עוד נוכל לומר בעקבות התמונה?
דאגרוטיפ בצבע – Portrait of John Shiels in Kingston Ontario 1856
טכנולוגיית הדגרוטיפ היתה בשחור לבן. מה גרם לכך שרואים צבע בחלק מהצילומים?קריקטורה של מצטלמים, וצלם דאגרוטיפ. מתוך מוזיאון Nicéphore Niépce.

מהו הדבר (מתקן?) שנמצא מאחורי הראש של המצטלמים?

ירושלים במאה ה-19 תערוכה במוזיאון חיפה

(מעבר לפרק הבא)

פורסם בקטגוריה ירושלים, כללי | עם התגים דאגרוטיפ, ירושלים | סגור לתגובות

צילום: קדמונים במאה ה-19

פורסם בתאריך 3 בספטמבר 2017 מאת yeroket

מבוא לטכנולוגית הצילום הצעירה על רקע נופי הארץ במאה ה-19 (דף עזר לשיעור צילום)

אחד הצילומים הראשונים של ירושלים. הר הבית, מסגד עומר משמאל [הקליקו להגדלה]:

Girault-de-Prangey-daguerreotype-Jérusalem-Dôme-du-Rocher-c1842-w800

Joseph-Philibert Girault de Prangey, Jerusalem – Esplanade of the Temple of Solomon,1842
תיאור התמונה: "הטיילת של בית המקדש של שלמה" האם תוכלו לכתוב תיאור אחר?

מבחר נאה של תמונות ראשונות של ירושלים 1844
* *

על הכומר ד"ר אלכסנדר קית' ובנו ד"ר ג'ורג' ס. קית'

הראשון (ככל הידוע) שרצה לצלם את הארץ, היה הכומר הסקוטי, הד"ר אלכסנדר קית' Rev. Dr. Alexander Keith 1781-1880 שהגיע לאזורנו ב1839 עם משלחת מסיונרית. הוא רצה לבדוק את נכונותם של היהודים שפגש כאן להתנצר. נסיונותיו לצלם לא עלו יפה ובספרו שיצא ב-1844 ארץ ישראל לפי הברית עם אברהם יצחק ויעקב, הוא סיפר על העזובה והחורבן שמצא כאן וייחס לכך את דברי הנבואה התנכי"ם. מכיון שלא הצליח לנצר את תושבי הארץ וגם לא לצלם, הוא הירהר ב'זירוז הגאולה' ונפגש כאן עם משה מונטיפיורי. את תוכן פגישתם נזכיר בכתה, כמו גם את תרומתם של קבוצות דתיות לא יהודיות שרצו להקים כאן מושבות ולפתח את הארץ, ממניעים שלהם.

בספרו, הכומר קית' טבע את הססמא "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ"

כששב למזרח התיכון בפעם השניה, היה זה בנו ד"ר ג'ורג' סקין קית' Dr George Skene Keith 1819–1910 שהצטרף אליו וצילם את הצילומים הראשונים של פלסטינה, מתוך המחשבה שיש להראות הזנחה וחורבן . קית' הבן חשב והטיף ליישוב היהודים שבגלות בארצם ולשקמה.

בימים ההם לא ידעו להדפיס צילומים בעיתונים ובספרים וכל תמונה הייתה עותק יחידני. ידעו להדפיס ציורים והדפסים בשחור לבן. הצילומים של קית' הפכו להיות תחריטים באמצעות אמני דפוס, ונוכל וראות חלק מהם כאן. נסו לזהות מקומות שמופיעים בצילומים.

שאלות בעקבות הצלמים הראשונים של ארץ הקודש במאה ה-19:

מי צילם?
מה צילמו?
איפה צילמו?
כיצד בחרו את הנושאים?
מדוע בכלל צילמו?
yellow-white-line

צילומי המאה ה-19 מהוות תעודות רבות ערך ועניין:
א. הן מתעדות נאמנה את מראות הארץ
ב. הן מבטאות את מושגי היופי של המאה ה-19
ג. הן מאפשרים הסתכלות על נטיותיהם התרבותיות של הצלמים yellow-white-line

דיון :
1. כיצד נושאי הצילום של העבר חשובים לימינו, אם בכלל?
2. הבדלים בין סוגים שונים של צילום.
3. כיצד הסופר מארק טווין קשור לכל זה? ומהי תרומתו לצילום הארץ ישראלי?

משימות השבועיים הראשונים: צילומים של התחלות

מושגים: תיעוד, בימוי, אסתטיקה, אוריינטליזם

שתי משימות עם קישורים:

קבר רחל סביב 1880 – צילום האחים תבוז

1. מצאו שני מקומות שאתם מכירים ושביקרתם בהם,
בתוך ספר הצילום של האחים תבוז מג'נבה (Thévoz, de Genève).
מה הם ראו באותם המקומות לעומת מה שאתם ראיתם?

מנהיג בדווי עם נשקו, צילום האחים תבוז

2. הצלם פליקס בונפילס צילם את תושבי הארץ במאה ה-19.

א. מה נוכל לומר על הרקע של התמונות שבקישור?
ב. כיצד מתבטא בהן הערך 'אוריינטליזם'?

הערך אוריינטליזם:

פורסם בקטגוריה המאה ה-19, לימוד, צילום | עם התגים שיעור ראשון | סגור לתגובות

Paper Boats 2024

פורסם בתאריך 6 בפברואר 2024 מאת yeroket

סירות נייר עשויות מחומר זול וזמין. לעיתים הנייר הוא שאריות או בשימוש משני לאחר שהנייר סיים את תפקידו המקורי. הסירות מקופלות לפי מתכון קיפול מוכר, אך מצאתי שהוא זר למרבית התלמידים ואם בשיעור הזה הם חוו משהו ממשחק של בומרים מהעת העתיקה - כמעט דיינו.

הכנת הסירות והקישוטים שעליהן, ההשטה שלהן בשלוליות חורף וכל שבירת השגרה שכרוכה בכך (לצאת מהכיתה לשלולית), הם מבוא לדיון על זיהום הים (גם מכלי שייט) והנחלים, והדוחות העגומים שהתפרסמו לאחרונה על מצב הים התיכון באזורנו ב 2022.

המשימה: השיטו סירת נייר מעניינת וצלמו אותה מגובה נמוך בסביבה שלה.

פורסם בקטגוריה כללי | סגור לתגובות

PinkFront

פורסם בתאריך 13 באוגוסט 2023 מאת yeroket

החזית הוורודה היא תנועת התנגדות הפועלת באמצעים אמנותיים ומתנגדת לאלימות.

עשן וורוד הוא חלק מסימני ההיכר של החזית הוורודה. בתמונה – בצעדה בין מרכז הכרמל למרכז חורב 12.8.2023

פורסם בקטגוריה כללי | סגור לתגובות

אלפי נורדלים בחוף חיפה 14-2-2021

פורסם בתאריך 14 בפברואר 2021 מאת yeroket

נורדלים (כדוריות פולימר) רבים מאד, בחוף הים. מאין הגיעו לחוף?

נורדלים בטבע – בחוף חיפה 14-2-2021 Plastic Pellets כדוריות פולימר

ווידאו על נורדלים בטבע: המון נורדלים בחוף הים של חיפה

לא רק בחוף, גם נחל הקישון משייטות בניחותא הדמעות של בנות הים. 28/1/2021 – ראו כתבה YNES מה-15.2.2021 וגם בכלבו 16.2.2021.

**נחל הקישון** עם נורדלים The Kishon River with Nurdles 28.1.2021

פורסם בקטגוריה Nurdles, Nurdles, Plastic Pellets, נורדלים, חומר פולימרי, דמעות של בנות ים, הגנת הסביבה, הדמעות של בנות הים, חומר פולימרי, נורדלים | סגור לתגובות

מסגרות ריקות

פורסם בתאריך 14 בדצמבר 2020 מאת yeroket

פורסם בקטגוריה כללי | סגור לתגובות

מצב חירום אקלימי – חיפה 22-9-2020

פורסם בתאריך 26 בספטמבר 2020 מאת yeroket

מחאת הנוער בחיפה היתה מוקד אחד מבין רבים בכל הארץ. הפסידו קצת שיעורים בזום / גוגל מיט ויצאו לרחוב וקראו לממשלה: "אנחנו במצב חירום אקלימי. דורשים צעדים מיידיים להפחתת פליטות מזהמות ומעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות".בחיפה תעשיית הזיקוק מזהמת אבל סופה כבר באופק: צריך לוודא שהתכניות השונות להבראת מפרץ חיפה יצאו לדרך.